זכריה 2

¹ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

²ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

³והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

⁴ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

⁵ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

⁶הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

⁷הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

⁸כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

⁹כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

¹⁰רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

¹¹ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

¹²ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

¹³הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

זכריה

Scrolly Bible — scroll the Bible, one verse at a time.